איכות אויר פנים מבנית – Indoor Air Quality
ד"ר נעם אוסטרליץ, אדריכל
עם פרוץ עלינו וירוס הקורונה אנשים נעשים מודעים יותר לאיכות האוויר שהם נושמים. תשומת לב מיוחדת מתעוררת אצל אלו העובדים במגדלי המשרדים המהודרים ומבלים כמו רובנו – כ- 80% מזמן החיים. אך מה בנוגע להנחיה שניתנה לנו האומרת לא לשהות יותר ממאה אנשים באותו החלל? במקומות כגון אלה – סוגיה זו מתחדדת.
לשם הבנת מהות הבעיה אציג הסבר קצר על מערכות מיזוג אויר מרכזיות:
מאז מהפיכת המיזוג של אמצע המאה העשרים, התרגלנו לחיות במבנים סגורים, במיוחד במבני משרדים וגם בקניונים, מכוני כושר, אזורי בילוי, מלונות ועוד. במבנים מסוג זה, יש על פי רוב מערכת מיזוג מרכזית האחראית לקירור/חימום האוויר המוזרם לקומות המבנה ומסוחרר במערכת תעלות אויר שוב ושוב, ושוב.
חלק מבתי העסק הנ"ל דאגו למערכת 'אויר צח' פעילה שמוסיפה מידי פעם אויר חיצוני ונהוג לכנותה 'אויר צח' למרות שלא תמיד האוויר שהיא 'נושמת' באמת צח. כמו כן, לא תמיד המערכת עצמה צחה ונקייה, כך שגם האוויר שמסוחרר במערכת במקרים רבים מזוהם למדי. קיימים מקרים בהם מערכות אלה מושבתות או לא מכניסות מספיק אויר. נשאלת השאלה – למה להשבית מערכת המתבססת על הזרמת אויר הניתן לנו חינם? למה לא להזרימו למערכת?
אז אמנם האויר הנמצא בחוץ הינו חינמי, ללא עלות, יחד עם זאת – בכל הכנסת אויר כזה למערכת, משמעות הדבר שהיא צריכה לצנן או לחמם אותו. תהליך זה – עולה כסף. יש מנהלי מבנים שסוגרים את המערכת כדי לחסוך עלויות אלו.
מי משלם את המחיר על כך? אנחנו !
שאלות רבות עולות לגבי מה קורה לנו באמת כשאנחנו נושמים את האוויר בתוך מבנים אלו?
האם כשאנחנו לבד במשרד או במבנה סגור – האם אנו נושמים אויר נקי – או אולי זה בעצם האוויר שנשם החבר שאיתנו בחדר, שנשמה החברה שלו לפני שהגיע לבלות איתנו בחדר, שנשמו כל מי שהוא בא איתם במגע?
מה קורה כשהאוויר הזה נושא עימו נגיפים או חומרים מזיקים, נניח נגיפי שפעת רגילה שהביא איתו מהבית מנחם מהרכש שהיה פשוט חייב לגמור את הדו"ח ולהגיש והגיע מצונן לעבודה? או…לאן 'נעלמים' אדי החומרים הרעילים מהדיו במדפסת של שולי מהנהלת החשבונות?
אענה בקצרה: כל הגורמים המזהמים שציינתי ועוד, כולם מסתחררים להם במערכת האוורור ומתחלקים יפה בין כולנו.
לא אלאה כאן בנתוני מחקר משעממים, אך אסכם ואומר שבדיקות רבות מראות שהאוויר במבני משרדים מזוהם יותר מהאוויר באזורי תעשייה. גרוע מכך, התעלות הללו שבהן מסוחרר האוויר ה'צח' הן מרבצי אבק ולחות דבר ההופך אותן לסביבה האידאלית להתרבות נגיפים.
בבתי החולים כבר חקרו ומצאו שאחד ממקורות ההדבקה החמורים בין חולים הינן מערכות האוורור והמיזוג. אני מניח כי רק מלקרוא את המידע הזה – עולה תחושת קלסטרופוביה קלה.
אז מה עושים?
א. מתחילים במודעות ומדידה: "מה שאנחנו לא מודדים אנחנו לא מנהלים".
את מי זה צריך לעניין למדוד איכות אוויר? את ועד העובדים למשל וגם את הילה מ'משאבי אנוש' שלא מבינה למה כולם מדווחים על כל כך הרבה ימי מחלה, את שמעון המנכ"ל שאכפת לו מהאנשים שלו שנותנים את הנשמה ואת הנשימה בעבודה ואפילו את חיים סמנכ"ל הכספים שרואה רק דוחות אקסל אבל מאוד רוצה לנהל את הסיכונים בפועל ולראות תוצאות.
ב. משלבים מערכות טיהור סינון וטיפול אקטיבי באוויר:
ניתן לטהר ולו חלקית מהאוויר היוצא ממערכות המיזוג הקיימות, גם למערכות המרכזיות וגם למערכות המקומיות הקיימות בכל חדר.
ג. התייעלות אנרגטית:
החלפת מערכות מיזוג שהתיישנו ומעבר למערכות יעילות בעלות חלוקה לאזורי איקלום קטנים בשילוב יחידות מיזוג שאינן ניזונות מתעלות אוויר מרכזיות.
ד. תכנון בזמן בנייה:
תכננתם לעבור למבנה חדשני יותר? להקים מבנה חדש? אולי כדאי שהפעם תדרשו ממתכנן המיזוג שגם המערכות המרכזיות יכניסו אויר צח בדיוק ובמידה הנכונה. קיימות כיום מערכות בקרה חכמות (בעלות קטנה יחסית) השולטות על האוורור על פי הגדרות הניתנות להן מראש שאיתן ניתן לשלב מערכות חיישנים של כמות CO, CO2 ,VOC ואף לטפל במזהמים.
ה. הכנסת אויר מסונן וטרי לפי צרכים אינדיבידואלי של הנמצא בסביבתן:
זה העתיד – חדשנות אמיתית. כבר היום שוקדים יזמים על פיתוח מערכות קיר נושמות וחכמות היודעות להכניס אוויר מסונן וטרי לפי צורך המותאם למי שנמצא בסביבת המערכת.
בניוזלטר זה אנו מביאים כמה פתרונות ואמצעים ממש לא מסובכים:
ערכנו ניסוי בזמן טיגול במטבח – המכשיר צעק 'הצילו'. פתחנו לידו דבק מגע – והמכשיר הריח ורשם שיש המון VOC מסרטן בחדר. אפילו בערב נעים באיזור מפרץ חיפה העיד המכשיר על איכות אוויר ירודה – כלומר למכשיר ביצועים טובים מאוד והוא פשוט לתפעול. קחו אותו איתכם לעבודה ותדעו מה אתם נושמים.
בדיוק כמו ביוגורט אליו מוסיפים חיידקים 'טובים' המשפרים את תהליך העיכול ולא מאפשרים כניסה לחידקים 'רעים' (ובראשם האלקזאי ידידנו מהפרסומות), חברת בטר-איר מייצרת נוזל המכיל בקטריות חיוביות שמרוססות לחלל החדר ולא נותנות לבקטריות הרעילות לבני אדם להתיישב בקירות ובתעלות המיזוג.
פיתוח זה הינו חלוצי ביותר בגישתו והינו בעל מקרי הצלחה רבים.
מסתבר שהצמח הפשוט הזה – פוטוס – המוכר והחזק (ויכול לחיות גם באור של נורות) עושה עבודה נהדרת.
הנה הוא כאן במשרד אוסטרליץ-SID הוא משמש כמערכת קיר ירוק.
למעוניינים להשכיל עוד קצת בנושא ניתן להיכנס לקישור המצורף להרצאת TED של Kamal Meattle ובה הוא מתאר את ממצאי המחקר שלו על יכולת הטיהור של צמחי בית פשוטים.
ההרשמה לקורס בנייה ירוקה מעשית והסמכה כמלווה תקן 5281 עומדת להיפתח!
הצטרפו לתכנית הכשרה מעשית ומקצועית ליועצי בניה ירוקה.
רוצים להבין באמת את הבניה הירוקה ואיך לבנות טוב יותר? בואו לקורס המקצועי ביותר בישראל.
——————————————————————————————
מעוניינים להיות מעודכנים בכל החידושים בתחום?
הירשמו לניוזלטר SID
(603)