סיכום הכנס - 11.04.2024
תודה רבה לכל המשתתפים, המבקרים, המרצים והפאנליסטים, שהשקיעו מזמנם להפוך את היום הזה למועיל, מלא מידע וגדוש בחיבורים מוצלחים.
סקרנים לגבי סקר המשתתפים שהתקיים בכנס?
פספסתם הרצאה? יצאתם מוקדם?
המשיכו כאן לאמל"ק וציטוטים נבחרים >
תובנות עיקריות שעלו בכנס
למי שהחמיץ את הכנס הנה כמה חדשות וחידושים מהדוברים בכנס
הכנס התמקד בפן הכלכלי יזמי של בנייה מועילה וירוקה ובהתאם השתתפו בו דוברים מכל התחומים שמשפיעים על כלכלת הבניה: יזמים שחושבים ירוק ויעיל, מהנדסים שחושבים חדשני, ספקי טכנולוגיות שמציעים פתרונות ירוקים ומשרדי ממשלה שגם יוצרים הנחיות וגם מהווים מזמיני עבודה. ההרצאות היו מרתקות ועלו בהן הרבה מאוד חידושים וחדשות מהדוברים השונים. כמובן שלא נוכל להבא את כל התוכן כאן אבל בכל זאת אנו מביאים כאן טעימה של הדברים שחשוב לדעת.
1. פאנל יזמות
עדיאל כהן – ראש מנהל הבינוי הממשלתי, בחטיבת נכסים ורכב, אגף החשב הכללי במשרד האוצר:
"מכרזים חדשים של מנהל הבנוי כוללים דרישה מהיזמים הבונים (BOT ) עבור הממשלה להתקרב למבנים מאופסי אנרגיה. אנחנו נתמרץ מי שיצליח לתת יותר בנייה ירוקה ויותר יצרנות אנרגטית גם בניקוד במכרז וגם באפשרות היזם ליהנות מהרווח המשני של מכירת האנרגיה "
יואב קפלן – סגן יו"ר צים אורבן (חברת רני צים):
"כחברה יזמית אנחנו פועלים לא רק ליצור רווחים אלה גם להיטיב עם העולם, באג'נדה שלנו מוטמע גם ההיבט הסביבתי הכולל יצור אנרגיה מתחדשת. מתחמי המסחר שלנו ממוקמים בעיקר בפריפריה, על הגגות ישנם פאנלים סולריים זה גם סביבתי וגם מאפשר להרוויח יותר מהנכסים שלנו וכיום אנחנו מספקים לעצמנו את כל האנרגיה למתחמי המסחר. בימים אלו אנחנו בתחילת הקמה של עיר בדווית בנגב שתנוהל על ידנו ואנחנו נפיק בה רווח גם מתחומים של ניהול אנרגיה וניהול פסולת. התכנון של העיר כירוקה ויעילה הוא חלק מהאג'נדה היזמות שלנו."
איתי שניידר – מנכ"ל קבוצת דקל:
"בנייה ירוקה היא כבר חלק מהמיינסטרים ויש לה חלק בתחשיב הכלכלי של הפרויקטים לכן הוספנו למחירונים שלנו גם תחומים של יעוץ בנייה ירוקה וגם התחלנו לסמן 'סעיפים ירוקים'" בעתיד אנחנו רוצים ליצור אפיון ירוק מתקדם למוצרים ולסייע בתמחור הפער, אם קיים כזה, בין בניה ירוקה לבניה שאינה כזו."
דניאלה פז – מנכ״ל ובעלים של חברת יעוץ הנדל״ן, פז כלכלה והנדסה:
"כמי שפועלת מול חברות הנדל"ן הגדולות והגופים הממנים בנייה אני רואה שינוי בדרישות לבנייה יעילה ואחראית מבחינה סביבתית. ארגונים משלבים כבר שיקולים שמשפיעים על מדדי ESG וחברות בינלאומיות דורשות מזה זמן עמידה בסטנדרטים גבוהים של יעילות והפחתת טביעת רגל סביבתית ואנרגטית. בשנתיים האחרונות זה מחלחל גם לחברות ישראליות. כמו כן כיום יש כבר גופי מימון וחברות ביטוח שמתנות את המימון בעמידה בסטנדרטים של בנייה ירוקה והיערכות לרגולציות כמו מס פחמן, התאמות לשינויי אקלים."
2. פאנל חדשנות בהנדסה
נתנאל בוטה – מייסד ומנכל שותף, מודולארט טכנולוגיות בנייה:
"בשנה האחרונה, עם המחסור הקיים בכח אדם, אנחנו רואים התעניינות גוברת באפשרות שאנו מציעים להקמת מבנים מיחידות שלמות שמיוצרות במפעל ומובלות לאתר להרכבה. המגבלה היחידה לגודל החלקים מהם תורכב הדירה היא מידות הובלה במשאיות לאתר."
זאב נבון – 'זאב נבון מהנדסים':
"ערכתי סימולציה הנדסית לעמידות של מבנה בשיטת ICF (שלד יצוק בטון בתבניות פוליסטירן (קלקר) לרעידות אדמה ומצאתי כי ניתן להשיג עמידות הרבה יותר טובה מבנייה קונבנציונאלית בבלוקים ובטון בשיטה זו. המסקנה היא כי על מנת להגיע למבנה תקני חזק ועמיד ניתן להשתמש בפחות בטון וברזל וכן להזדקק לפחות עמודי תמיכה."
אורי רצון – חברת איטונג:
"איטונג זה לא רק חברה של בלוקים. הטכנולוגיה של איטונג מאפשרת ליצור לוחות בנייה גדולים וקלי משקל הודות להתפחת חומר צמנטי באוויר. לוחות אלו משתלבים כיום בבנייה קלת משקל וכמו כן בבניית פירי דיחוס מוגני אש בזכות העמידות הרבה של החומר לשריפה לאורך שעות."
יואב חכימי – חברת structure pal:
"פיתחנו כלים ממוחשבים שמשתמשים באלגוריתמים ושיטות חישוב מקדמות לשם ייעול השלד בשלבים מוקדמים של התכנון. כלים אלו מאפשרים למהנדס המבנה ,שנשאר עדיין אחראי לו, לקבל נתוני פתיחה של סכמות סטטיות חסכוניות יותר. בזכות כלים אלו אנחנו חוסכים לעיתים עשרות אחוזים בכמויות הברזל והבטון."
ישראל דוד – "דוד מהנדסים":
"אכן יש הרבה חדשנות באוויר ובמשרד 'דוד מהנדסים' יש לנו מחלקה שלמה של כמה מהנדסים שבוחנים שיטות חדשניות אך המסר העצוב שלי הוא שעקב ריבוי התקנות והרגולציות ואף סתירות בין הוראות שונות ותקנות, חדשנות זו לא ניתנת למימוש בישראל. אין שום סיבה שאישור שיטות בנייה חדשות וחדשנות בבנייה יהיה הנחלה הבלעדית של גופים כמו המכון לחקר הבנייה ומכון התקנים שמהווים חסם וגורם מעקב שלא לצורך. יש לפתוח את החסמים ולאפשר למהנדסים מומחים לפעול ביתר חופש."
3. פאנל אנרגיה
אלעד כלפון – ממונה חדשנות במשרד האנרגיה:
"כפי שכולם חווים בשנה האחרונה חלים שינויים רבים במשק האנרגיה ויצור החשמל. משרד האנרגיה מעונין מאוד בשילוב יזמים כשחקנים בממשק האנרגיה המבוזר הן כמענה ליצירת אגירת ומכירת חשמל סולארי לרשת והן כמי שיכולים לתת פתרונות לשעות העומס. כניסת טכנולוגיות של רכב חשמלי ושל אגירת אנרגיה מחייבת את המשרד לפעול יחד עם יזמי נדל"ן והרשויות המקומיות ליצירת רשת יותר משוכללת של יצור וויסות צריכה."
רונן עזורי – יזם:
"לפני למעלה מעשור, בשלבים המוקדמים של תכנון מבנה האקו-טאוור ברחוב המסגר בתל אביב היה ברור לי שאני רוצה לעשות משהו אחר וירוק יותר. כמי שלמד ועסק בכלכלה ראיתי את ההיגיון ביצירת מבנה חסכוני ויעיל ולכן כבר בנינו את מבנה משרדם הירוק ביותר לתקופתו. כיום עם הרחבת הפרויקט בעוד מגדל משרדים אנחנו נשלב בו חזית סולארית."
טל אהרון – מנכ"ל חברת סמארטקון מקבוצת אלומיניום קונסטרקשן:
"סמארטקון לקחה על עצמה לייצר ולהתקין חזיתות סולאריות בנראות אטרקטיבית כך שיתאפשר לשלב בין חזות אדריכלית נאה ליצירת מבנים השואפים לאיפוס אנרגטי. אנחנו עוסקים פיתוח וייצור מערכות זיגוג וחיפוי סולארי שיכולות להשתלב כקירות מסך (זכוכית) או כחיפוי אטום על גבי קירות מעטפת."
בועז קידר – מחלקת תכנון בר קיימא ואנרגיה, עיריית תל אביב – יפו:
"עיריית תל אביב היא חלוצה של בנייה ירוקה וגם כיום מובילה רמה גבוהה של דרישות מעבר למינימום הקבוע לכלל המבנים בישראל. העיריה חתומה על אמנות בינלאומיות להפחתת פליטות פחמן ופועלת לצמצם קודם כל את השימוש באנרגיה במבנים שלה ואף יצרה מדיניות מחייבת לשילוב מערכות סולאריות על ידי יזמים שמבקשים לבנות בתחומי העיר."
יקיר למדן – ראש תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה:
"נושא הפחתת צריכת אנרגיה ושיפור היצור צריך, בראיה של המשרד, להשתלב בהיערכות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של ישראל. ההתחייבות כעת היא להפחתה של 30% עד 2030 ואיפוס פליטות ב2050. להפקת 30% אנרגיה מהשמש נדרשים 60,000 דונם של מערכות ונתן לעשות זאת לגמרי על גגות מבנים ושטחי מדרכות בעיר. לשם כך תכול בעתיד הקרוב רגולציה שתחייב התקנת מערכות סולאריות על מבנים ומצד שני יתומרצו מערכות PV במרחב האורבאני ב-6 אג' מעל לתעריף הבסיסי. הרצון שלי הוא ללכת עם התקינה לקראת היזמים ולעודד אותם לתכנן ולבנות פרויקטים שמועילים גם לסביבה וגם ליזם המפעיל את המבנה ומפחית טביעת רגל סביבתית שלו."
אלעד קנדל – אנלייט לוקאל:
"לפני כשלוש שנים הקמנו חברה שמטרתה להביא פתרונות אנרגיה לרשויות ויזמים במודלים של מימון מלא שלנו ואחריות מלאה לתפעול. פעילות זו כבר מתרחש כיום מול עשרות רשויות מקומיות וכיום מתרחבת לפעילות גם מול יזמים. על ידי כך שאנחנו לוקחים את התכנון ההקמה התפעול ואף את ניהול אספקת החשמל כספק מורשה אנחנו מביאים גם מקסימות אנרגיה ירוקה וגם תועלת כלכלית מיידית בהוזלת עלויות חשמל."
4. פאנל תכנון
גל קטנר – מנהל קיימות בחברת תדהר:
"כמי משלב רקע כאדריכל עם עבודה של מספר שנים במחלקות הנדסה של תדהר אני שואל את עצמי מה המקום שלי ומה התפקיד שלי בחברת בנייה גדולה שבונה אלפי יחדות מגורים. התשובה היא יצירת סביבת חיים האיכותית ביותר שניתן וזה כולל אחריות לבריאות הפיזית והנפשית של מי שחי במקומות שאנחנו בונים.
שיר קמחי – מנהלת קיימות קבוצת עזריאלי:
"התפקיד שלי בקבוצת עזריאלי המנהלת נכסים רבים הוא לדאוג ליישום בפועל של עקרונות קיימות ובנייה אחראית וירוקה. הנהלת הקבוצה החליטה שכל המבנים החדשים יבנו בסטנדרט LEED הגבוה ביותר. בנוסף אנחנו פועלים לשימוש בחומרים תוך שימת לב לטביעת הרגל הפחמנית והסביבתית שלהם ומכוונים גם לשיפור ביחס בין צריכה לייצור אנרגיה בנכסים של הקבוצה."
יואב מסר – יואב מסר אדריכלים:
"כמי שמתכנן מבני ציבור, מלונות ומבני דיור מיוחד, אני רואה אדריכלות ירוקה כחלק בלתי נפרד מיצירת חוויית חיים שלמה. אני יוצר אדריכלות אורבאנית שבה החוץ והפנים מדברים נכון זה עם זה. האור, האויר והמרחב הסובב מתווכים דרך המבנה את השוהים בו."
אימן טבעוני – טבעוני אדריכלים:
"אנחנו מנסים ליצור אדריכלות שיוצרת סביבה בריאה וחיה, לא רק למי שגר במבנה, אלא לכל מי שחי בסביבה ובכלל זה לכלל היצורים, מלבד בני האדם. כאדריכלים יש לנו אחריות לשימור העולם ולקיימות במובן העמוק של המילה."
סיכום סקר משתתפי הכנס
אחד הדברים שעושים כנס מוצלח הוא המפגש בין אנשים והחלפת רעיונות ודעות. בכנס שהיה בחודש שעבר פגשנו אנשים שעוסקים בבניה ורוצים לשלב יותר יעילות ואיכות (אחרת כמובן לא היו באים לכנס זה) ולכן רצינו לשמוע במהלך הכנס מה יש לקהל המקצועי הזה להגיד על הנושא.
חברת תרמוקיר, שהינה חלוצה בתחום החומרים לבניה ירוקה מזה עשרים שנה, נרתמה ועליין והקימה מערכת אינטראקטיבית לקבלת מסרים מהקהל.
השאלה ששאלנו הייתה "מה הדברים שיסיעו לך לממש את חזון הבניה המועילה והירוקה אצלך בחברה".
למרבה השמחה, רבים מאוד ניצלו את ההזדמנות והגיבו. בניתוח התגובות שקבלנו (למעלה ממאה) עולים מספר נושאים משותפים למשיבים.
אם צריך לתמצת לכותרות אז התשובות הן :
א. תמרוץ שיש לו משמעות כלכלית לפרויקט
ב. רגולציה חכמה הפועלת במשא ומתן בהתאמה לפרויקט
ג. סיוע להכנסת טכנולוגיות חדשות
ד. חינוך שוק להעריך את הפרויקט הירוק כבעל ערך שהלקוח יהיה מוכן לשלם עבורו.
תמרוץ בכלים יזמיים כמנוע לעידוד חדשנות
אחד הנושאים המשמעותיים ביותר הוא הבקשה ליצירת תמריצים שיעודדו יזמים להשקיע בתחום מעבר למינימום הנדרש בתקנות. רעיונות לדוגמא זירוז תהליכים לפרויקט ירוק או הקלות במיסוי לפי דרוג שמשיג מבנה או לפי ביצועים מוכחים.
רבים הביאו הכרה בחשיבות של הרגולציה ושימוש בתקנים וסטנדרטים מחייבים אך במקביל עלתה הדרישה לעבודה יותר של שיתוף פעולה עם הרשויות והרגולטורים. כלומר הקהל המקצועי רוצה לעבוד עם הרגולטורים בצורה חכמה ומתוך ראיה של אינטרסים משותפים ולא רק אכיפה של אות מתה.
מספר לא מבוטל של משיבים אמרו כי הם רוצים יותר סיוע מצד המדינה והרשויות בהכנסת טכנולוגיות חדשניות וירוקות יותר וכן סיוע לפיתוח שוק מגוון של טכנולוגיות כאלו על ידי ספקים ישראלים שיתנו מענה לצרכים שלהם בשוק הבניה הישראלי.
הנושא של חינוך והכשרה גם הוא עלה הן בהיבט של צורך ליצור דרישה של הצבור ל'מוצר הירוק' וגם חינוך והכשרה של הקבלן והיזם לספק רמת יעילות ואיכות ירוקה גבוהה יותר ממה שהוא מספק כיום.
נושאים אלו תואמים לתוכן של שיחות רבות שיש לנו עם חברות בנייה וגם עם ספקי טכנולוגיה. המגמה הכללית שעולה היא שיש צורך ביותר מרגולציה ואכיפת תקן או הוראה. גם הנסיון בחו"ל הראה שכאשר משלבים רגולציה עם תמרוץ ומדיניות של הליכה לקראת היזם הירוק משיגים תוצאות הרבה יותר טובות.
לפחות בשלב אימוץ סטנדרט מחמיר יותר מהמקובל וטכנולוגיות חדשניות יש צור בתמיכה וסיוע מצד הרשויות והמדינה.
חפשו את הכנס בשנה הבאה, ובינתיים, מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלנו: