איטום מבנים: חומרים חדשניים ושיטות מתקדמות
סקירה זו נכתבה בהדרכה וסיוע של _____________________
כשלים באיטום: תופעה נפוצה מאוד במבנים בישראל
כשלי איטום הן תופעה נפוצה מאוד בישראל, זאת, בשונה לחלוטין משיעורן בעלויות בנייה של פרוייקט טיפוסי. כלומר, עבודות איטום מהוות אחוזים בודדים מעליות הבנייה של פרוייקט טיפוסי ומנגד, כשלי האיטום אחראים לשיעור הגבוהה ביותר מהתביעות המשפטיות הקשורות בכשלי בנייה. דבר זה מעיד כי, למרות שכולנו מודעים לנזקים ועוגמת הנפש שגורמות נזילות במבנה, כנראה לא מוקדשת מספיק תשומת לב מקצועית לנושא זה. חוסר ידע, בשילוב רצון לחסוך בעלויות בניה ותקינה מיושנת, מביאים לכך שבמקרים רבים לא נעשה שימוש נכון בחומרים ושיטות איטום חדשניות המתאימות לכל מקרה ומקרה. בסקירה זו נציג עקרונות וסוגי חומרים מתקדמים המקובלים במדינות מפותחות וזמינים בישראל.
נזילות וחדירות מים למבנה הן הגורם העקרי לבלאי שלו
אחת השגיאות החמורות בטיפול בכשלי מבנה (עובדה הנכונה גם לפתרון בעיות הנתקלים בהן ביום ביום בחיים באופן כללי), היא הניסיון לטפל בסימפטום הבעייה (למשל: עובש המופיע בתוך המבנה), במקום לטפל במקור הבעיה (מקור חדירת המים הגורמים להתפתחות העובש). יישום טיח חדש או לוח גבס או כל פתרון אחר על אזור רטוב, רק יגביר את בעיית העובש ונזקי הרטיבות וגם אם היא אינה נראית לעין, היא ממשיכה לפגוע במבנה ובבריאות בני האדם החיים בו.
כשלי איטום עלולים לגרום לקורוזיה מבנית והרס מתמשך של שלד הבטון. בנוסף, כשרטיבות חודרת למבנה לאורך זמן, היא גורמת להחלדת מוטות הפלדה, להתנפחות הבטון והרס שכבות גמר של טיח וחיפוי קרמי, נגרמת סכנה כפולה אם היא חודרת גם למערכות חשמל. אם לא די בכך, רטיבות בפנים המבנה יוצרת תנאים להתפתחות עובש שהוא אחד הגורמים העיקריים למחלות נשימה כגון אסטמה.
לסקירת SID בנושא קורוזיה מבנית באתר – לחץ כאן
לסקיר SID בנושא איכות אויר פנים מבנית – לחץ כאן
מים: כח שקט ועוצמתי
התפקידה של מערכת האיטום הוא למנוע מעבר מים בין חלקי מבנה שונים. לכאורה משימה פשוטה אך למים יש כח אדיר והם תמיד 'ימצאו' את נקודת החולשה – אפילו עם מדובר בחור בגודל מילימטרי – ויחדרו דרכה. לכן נדגיש בסקירה זו את החשיבות הרבה של בחירת חומרים איכותיים בעלי עמידות לעשרות שנים רבות, וביצוע פרטים בלתי מתפשר של שכבות שונות הנדבקות באופן מושלם זו לזו….
במקרים רבים שבהם תקלות איטום מתגלות לאחר שנים רבות של חדירת כמויות מזעריות של מים עד כדי כך שבעלי הנכס לא הבחינו בתקלה. חדירת המים והצטברותם במשך שנים באזורים מסוימים מחלישה את המבנה ולאט לאט הם מפרקים אותו ומפלסים להם דרך. במקרים אלו, כשמבחינים בתקלה הנזק המצטבר לעיתים עצום ויש לפרק ולבנות מחדש חלקי מבנה שלמים.
חשוב לזכור גם שלעיתים כשלי איטום מתרחשים באזורים שאינם נגישים לאחר הבניה וכי יש מקרים שבהם פשוט לא ניתן לפתור את הכשל. אין חיסכון ששווה את הסיכון של תקלה כזו.
כמה עולה איטום ויחס העלות-תועלת
כאשר מתקצבים פרויקט בבניה חדשה יש לקחת בחשבון השקעה של כ- 2% מהעלות הבניה במערכות האיטום השונות (תת קרקע, חדרים רטובים, גגות ומרפסות).
העלות למ"ר מרובע של איטום משתנה בהתאם לסוגי החומרים וכמות שכבות האיטום שמיושמת. באופן ממוצע מחיר איטום תקני בשיטת יריעות ביטומניות יעלה כ 120-180 למ"ר ויכול להגיע לכ-350 ₪ למר בשיטות היקרות (מחיר משתנה ותלוי פרויקט).
כאשר מדובר במערכת רב שכבתית בחומרים טובים מאוד, הפרש המחיר לעומת מערכת העומדת ב-"מינימום התקני", יכול להגיע לתוספת אחוזים בודדים ביחס לעלות הבניה הכוללת.
מנגד, כשחושבים על עלות נזק פוטנציאלי שכשלי איטום עלולים לגרום למבנה, לציוד ולדייריו, חסכון של כמה אלפי ש"ח במערכת איטום לדירה או לשיפוץ יכול להיות זניח. הכלל, שנכון תמיד, הוא שתיקון איטום לקוי לאחר סיום הבניה, יעלה במאות אחוזים יותר מאשר איטום נכון בזמן הבנייה. לעיתים, העלות תהיה כל כך גבוהה עד שלא יהיה ריאלי לבצע תיקון איכותי.
עקרונות יסוד של איטום נכון
איטום איכותי באופן אידאלי צריך להחזיק לפחות כאורך חיי המבנה המתוכנן. לשם כך עבודת איטום דורשת הבנה של עקרונות חשובים שאת חלקם נציג להלן:
לפי חוק מכר דירות, המבצע צריך לתת אחריות של שבע שנים לאיטום (תקופת בדק + אחריות) ואם מתגלה בעיה בעבודה ובתפקוד המערכת, המבצע (בתקופת הבדק) הוא שיפנה ליצרן/יבואן לגבי התקלה ויהיה אחראי לתיקון במידה והדבר נובע מליקוי בחומר או במוצר. יש לוודא שהמבצע עבר הכשרה ומוסמך על ידי יצרן החומרים שנבחרו ושהוא מקפיד על הוראות היצרן ועל ביצוע הפרטים ללא פשרות.
- לוודא שהחומרים איכותיים ובעלי אורך חיים רב, כלומר שהם לא מאבדים מתכונותיהם (כגון גמישותם ואטימותם) עקב השימוש אליו מיועדים, דוגמת מגע עם חומרים ואלמנטים אחרים במבנה, חשיפה לקרני שמש, חומרים כימיים וכדומה.
- לבדוק התאמה לשכבות משיקות, דוגמת התקשרות לתשתית מתחת לאיטום והתאמה לשכבות שבאות מעל לאיטום. במידת הצורך יש לבחור חומר מקשר (פריימר) להבטחת היקשרות תקינה.
- התאמת שכבות שבמגע זו עם זו – במקרה של יישום מערכת שכבות מעל לאיטום (למשל הדבקת אריחים) מומלץ לבחור מערכת איטום והדבקה מאותו יצרן ולוודא איתו שהחומרים מתקשרים ביניהם היטב. הדבר נכון גם לגבי התשתית עליה מיושם חומר האיטום.
האיטום הוא רק שכבת הגנה נוספת ולמעשה השכבה של התשתית (לרוב בטון בישראל) צריכה להיות שלמה ויחסית אטומה בפני עצמה עוד לפני יישום האיטום. בטון טוב ואיכותי הוא כבר ברובו אטום.
כאשר רצף האיטום לא מבוצע כראוי או נשחק עם הזמן, נוצרים אזורים פוטנציאליים לכשל. מספיק חור אחד או היפרדות שכבות בגודל של כמה מילימטרים והמים ימצאו את הכשל ויחדרו למבנה.
בכל אזור של מפגש אנכי ואופקי או במפגש בין חומרים ואלמנטי מבנה שונים, יש ליישם פרט מתאים לאיטום תפר המפגש, זה איזור המהווה נקודת תורפה של המערכת ולעיתים גם חשוף לתנועות היוצרות סדיקה ויש לגשר עליהן.
גם כשהאיטום במצבו החדש נראה כמושלם וקיימת אחריות לביצוע, עדין נמליץ ליישם כמה שכבות הגנה. למשל, יש להקפיד על פתרונות ניקוז והרחקת מים ככל האפשר מכל אלמנטי המבנה כך שגם במקרה של כשל נקודתי באיטום, לא נגיע למצב בו כשל זה מחדיר מים ואף לא את הכמות הקטנה ביותר.
לבצע שיפועים לפי תקן וליישם אביזרי ניקוז כפולים ואיכותיים שמבטיחים פינוי המים בכל רגע מהמשטח. בכל מגע של קרקע באיטום, יש ליצור בינם שכבה מנקזת ומאווררת. במקלחות מומלץ ליישם נקז כפול המפנה מים גם מתחת לריצוף לכל מקרה בו יש חדירת מים למצע.
עבודות איטום, לרוב, מבוצעות בשלבים שונים לכל אורך הבנייה, לכן יש לתכנן היטב את מועדי הביצוע בכל שלב ולהגן על האיטום שכבר בוצע מפני פגיעות מכניות בזמן העבודה.
כדי לוודא שלא נוצרה בעיה באיטום, לפני כיסוי בגמרים, חובה לבצע בדיקת הצפה על פי ת"י 1476 המגדיר את אופן בדיקת האטימות לרכיבי מבנה שונים. אחת מדרכי הבדיקה, לגגות, חדרים רטובים ומרפסות למשל, היא הצפת האיזור הנבדק במים – ממש יצירת "בריכה זמנית". לאחר 48 שעות, אם כמות המים בשטח לא ירדה ולא הופיעו נזילות – כנראה שהאיטום תקין.
כאשר מתגלה בעיית רטיבות, יש לאתר את המקור שלה ולאטום אותו ולא להסתפק רק בטיפול בסימפטום הרטיבות כמו הסרת עובש, טיוח וצביעה. לאחר פתרון כשל הגורם לרטיבות, יש להסיר עד לעומק כל חלקי טיח רטוב/עובש וחלקים רופפים עד להגעה לשלד "בריא" ולבצע תיקון מקצועי.
איטום למאה ה-21 : יריעות בטומניות לעומת שיטות מתקדמות
השיטה הנפוצה בישראל כבר עשרות שנים לאיטום גגות, מרפסות ומרתפים (במקרים רבים), היא הלחמת יריעות ביטומניות. כיום, עם התפתחות תחום חומרי הבניה, יש בשוק חלופות מתקדמות יותר (ראה הרחבה על חסרונות היריעות הביטומניות בהמשך). יצרנים רבים בעולם מפתחים פתרונות איטום המבוססים על תגליות ופיתוחים חדשים בתחום הכימיה והפיזיקה ולרשותנו עומד מבחר גדול מאוד של חומרים בעלי רמת אטימה והישרדות לאורך זמן גבוה יותר מהיריעות הביטומניות. לצערנו, למרות האפשרות לאטום בשיטות מתקדמות וירוקות יותר, מרבית הקבלנים עדיין מעדיפים שימוש ביריעות ביטומניות כברירת מחדל. הסיבות לכך הן מחירן הזול יחסית, קלות ההתקנה ושמרנות של שוק הבניה, זאת על אף שאין תקן המחייב איטום ביריעות ביטומניות בלבד.
הידעת? – בארץ אין תקן המחייב לבצע איטום ביריעות ביטומניות בלבד!
- חוק התכנון והבניה, סעיף 5.33 מגדיר כי: גגו של בניין, קירות ורצפות של מרתפים יאטמו בחומרים "אספלטיים". בתיקון מספר 2 (תשמ"ט 1989), נכתב כי: "טיב החומרים המתאימים ושיטת האיטום יקבעו בידי עורך הבקשה האחראי לביקורת, לפי העניין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים".
- כאשר מבצעים איטום ביריעות, קיים תקן מחייב המגדיר כיצד לאטום ביריעות, למשל ת"י 1430 חלק 3 מגדיר כיצד יש לאטום רכיבי מבנה ביריעות ביטומן.
- הספר הכחול – מגדיר הנחיות והוראות מפורטות ושימושיות לעבודות איטום, הוא נגיש ופתוח לציבור. כולל גם התייחסות לחומרים שאינם ביטומניים ולמקרים שונים (מרפסות, גגות, קירות, מרתפים ועוד).
- ת"י 2752 הינו תקן חדש יחסית לאיטום, נכון למועד כתיבת סקירה זו, תקן זה הוא וולונטרי ואינו מחייב.
סוגי חומרי ומוצרי איטום
ניתן לסווג את פתרונות האיטום לשתיי שיטות עיקריות מובילות:
- איטום בחומרים משחתיים / נוזליים – יישום בהתזה או במריחה דוגמת: חומרים ביטומניים, פוליאוריטניים, צמנטיים ועוד.
- איטום ביריעות – מבוצע בדרך כלל בריתוך או בדבקה דוגמת יריעות ביטומניות, PVC, HDPE ועוד.
יתרונות האיטום בחומרים משחתיים הם:
- איטום במריחה או בהתזה מקבל באופן מושלם את צורת התשתית ונדבק אליה בכל נקודה ונקודה (בניגוד לאיטום ביריעות ברוב המקרים).
- החומרים הם בעלי גמישות רבה עד כדי התארכות של מאות אחוזים ולכן מגשרים טוב יותר על סדק מבני לאורך זמן.
- גילוי מהיר וקל לתיקון בכשל איטום (למשל פגיעה מכנית שיוצרת קרע), בדרך כלל יהיה קשר ישר בין נקודת הכשל וחדירת המים לאיזור הופעת הרטיבות דבק המקל על איתו מהיר ותיקון.
יתרון השימוש ביריעות פולימריות הן:
- חוזק גבוה מאוד, עמידות משופרת לכימיקלים ותנאי קיצון לזמן רב. בכך מהווה פתרון מעולה למקרים רבים, במיוחד באיטום מרתפים ושטחים תת קרקעיים.
חסרון בולט של איטום ביריעות הוא שכשל בנקודה ספציפית אחת יכול להוליך מים למרחקים גדולים מתחת ליריעה, דבר המקשה על האיתור והתיקון (מים יכולים לחדור מנקודת כשל ולהתפשט בין היריעה לתשתית אותה היא אוטמת). חסרון נוסף הוא קושי לבצע איטום ביריעות על תשתיות מורכבות ובעלות פרטים רבים, כאלו שאינן מישוריות ושטוחות.
סוגי חומרי איטום נפוצים : סיכום
קיים מגוון גדול מאוד של מוצרי איטום טובים שניתן לחלק אותם למשפחות מוצרים בעלי מאפיינים שונים. לכל סוג חומר איטום קיימים יתרונות וחסרונות, הבנת תכונות פיזיקאליות וכימיות של כל חומר חשובה ויש לקבל הנחיות מיועץ איטום עצמאי או גורם מקצועי מטעם חברה המספקת את המוצרים לפרויקט.
להלן תקציר תכונות ומאפיינים מובילים של חומרי איטום שונים*:
סוג החומר | אופן יישום | תכונות בולטות | שימוש בולט |
איטום פוליאוריטני | מריחה או התזה. קל ליישום | גמישות מעולה, עמידות בקרינת UV, רפלקטיבי בגוון לבן | איטום גגות, מרפסות, אלמנטים מורכבים אופקיים / אנכיים. |
איטום צמנטי | מריחה או התזה. קל ליישום | גמישות (טובה אבל פחותה מהחומרים הפוליאורטיניים), עמידות UV. | מתאים במקומות בהם צריך רציפות וחומרים והדבקת חומרים צמנטיים (דוגמת הדבקת קרמיקה) |
פוליאוריאה – לחץ כאן לקישור לסקירת מוצר באתר SID | התזה במכשור מיוחד, דורש מומחיות של איש מקצוע. | חומר איטום בעל גמישות וחוזק יוצאי דופן. נחשב לאחד מחומרי האיטום המובילים בעולם בזכות תכונותיו המעולות. | איטום מאגרי מים, מרתפים, גגות ועוד. |
איטום ביטומני משחתי קר | מריחה או התזה קל ליישום | גמישות טובה, יישום פשוט יחסית, עלות תועלת טובה, אינו עמיד בשמש ולכן אין לחשוף ל- UV, דליק. | איטום תת קרקעי, איטום חדרים רטובים או מרפסות מרוצפות (ללא קרינת UV ישירה) |
איטום אקרילי | מריחה או התזה קל ליישום | עמיד בפני UV, רפלקטיבי בגוון לבן, גמיש, בדרך כלל אינו עמיד תחת מים עומדים | הלבנה ואיטום גגות חשופים |
יריעות ביטומניות | יריעות מרותכות בחום | ביצוע פשוט ומוכר, מתאים לביצוע רק על משטחים אופקיים, יכולת קיפול מוגבלת | מתאים לאיטום גגות, מרפסות, משטחים אופקיים במרתפים. |
יריעת HDPE שחורה (High Density Polyatylen) | יריעות קשיחות וכבדות שלא נדבקות, יש לקבע מכנית באופן חזק. חיבור בין יריעות במכשיר חם. יש ליישם בטמפ' קרה, קשה לעבודה | מעולה לאיטום בקרקעות מזוהמות ומפני גז רדון. פתרון זול יחסית לשטחים גדולים ושטוחים. עמיד לשורשים. | מרתפים בשטחים גדולים מאוד, מאגרי מים, מעצרות. |
יריעת HDPE נדבקת (לבנה) | יריעה לבנה ועמידה לעבודה תחת השמש (לא נוטה להתעוות). יש לבצע קיבוע עדין בקירות אנכיים לקראת יציקה. מתאימה לשטחים מישוריים | יריעה חדשה יחסית בשימוש נפוץ, נדבקות זו לזו ולבטון לאחר יציקה. מתאימה לקרקע מזוהמת. יכולה להיות חשופה לשמש לפרק זמן מוגבל | איטום מרתפים |
יריעת PVC | בהנחה חופשית והדבקה בין היריעות באמצעות התכה בחום או דבק מתאים. קיבוע בהיקף, אפשרות לקיבוע עם דבק או פיזור חלוקים. | יריעה קלה, גמישה ועמידה ל-UV, כימיקלים ושורשים. משך חיים ארוך יחסית. רגישה לחפצים חדים. | איטום גגות (מעולה לגגות קלים). בריכות, אדניות. |
* חברות שונות מייצרות את החומרים הנ"ל, התכונות הספציפיות ואופי המוצר משתנה מחברה לחברה, קיימים גם חומרים העושים שילובים של מספר סוגי חומרים. בכל חומר שרוכשים יש להסתמך רק על נתוני והוראות היצרן לשימוש וליישום של אותו המוצר. טבלה זו באה לחשוף ולהראות שימושים אפשריים נפוצים של חומרים שונים ואין להסיק ממנה את השימוש לכל סוג מוצר.
הידעת?
על ביטומן ויריעות ביטומניות
בעבר, עיקר עבודות האיטום נעשו בחומרים ביטומניים משחתיים (תוצרי תעשיית הנפט, ביטומן – מוצר המתרכך בחום ומתקבל כתוצאה מתהליך הזיקוק של נפט גולמי, ידוע בשם העממי "זפת"). מוצרים אלו יושמו במריחה ופילוס בעוביים משתנים. החיסרון העיקרי של החומרים הביטומניים הוא בכך שהם מגיבים לתנאי אקלים (שמש, חום, קור) וכך, כעבור זמן מה, שכבת הביטומן הופכת פריחה יותר, נסדקת ומאבדת את כושר האיטום שלה. לכן, בתנאי הארץ החמה שלנו, היה מקובל לחדש ולהלבין איטום לעיתים קרובות.
לפני למעלה מחמישים שנים, פותחו יריעות ביטומן משוריינות ברשת סיבי פוליאסטר או זכוכית עם מוספים פולימריים שהעניקו להן יותר חוזק, גמישות ועמידות לסדקים מאשר זפת בלבד. אלו הן היריעות הביטומניות שהן המוצר הנפוץ בישראל לאיטום כיום. שיטת החיבור שלהן ליצירת משטח אטום היא הלחמה שלהן זו לזו בחום ואש ממבער גז.
בדומה לביטומן, היריעות הביטומניות רגישות גם הן לפגעי החום וקרינת השמש (יריעה שחורה יכולה להתחמם עד לכ-70 מעלות בקיץ!). בניסיון להגן עליהן, משווקות יריעות המצופות בגרגירי חצץ דק (אגרגט בהיר). בנוסף לכך, הוראות היצרנים מנחות על הלבנת תפרי החיבור בין היריעות (מאחר ומדובר בביטומן חשוף לשמש הרגיש לקרינה). מומלץ מאוד להלבין את כלל הגג בחומר הלבנה (במריחה או התזה) על מנת להאריך את חיי יריעות האיטום, להפחית את טמפרטורת הגג ולהוריד את טמפרטורת הקומות העליונות בחודשי הקיץ החמים.
במרבית המקרים, יריעות ביטומניות אינן מודבקות לגג בכל נקודה ונקודה, דבר זה מהווה חסרון מובהק כאשר יש פגיעה ביריעה. פגיעה כזו מאפשר חדירת מים מתחת ליריעות, מים "מטיילים" מתחת ליריעות וחודרים למבנה מנקודה שלא בהכרח קרובה לנקודת הכשל ביריעות. במצב זה קשה מאוד לאתר את מקור כניסת המים ולעתים יש לבצע את כל האיטום של הגג מחדש.
אורך החיים של יריעות חשופות לשמש שאינן מולבנות או מכוסות, נע לרוב בין 10 ל- 15 שנים אם הן מותקנות כראוי, לאחר מכן בדרך כלל יש להחליף אותן או לבצע מעליהן איטום חדש. היריעות הביטומניות המושלכות לזבל הן חומר שעלול לזהם את מי התהום והסביבה. מסיבה זו וסיבות נוספות שקשורות לתהליכי ייצור היריעות עצמן (תוצר תעשיית הנפט), הן נחשבות לפתרון פחות ירוק יחסית לפתרונות איטום אחרים שחלקם צויינו בסקירה זו.