מערכות לגידול צמחיה במרחב הבנוי
כיצד יש לטעת עצים ולגנן בסביבה בנויה מרוצפת וסלולה עם תנאי קרקע קשים?
מערכת Tree Tube החדשנית והמודולארית ליצירת בתי גידול אופטימאליים לעצים בסביבות בנויות מאתגרות.
מערכת TT מספקת לעץ את התנאים הנחוצים לו על מנת לשגשג ולצמוח במהירות למרות שהשטח מסביבו מרוצף/סלול/מהודק.
TT מאפשרת התפתחות תקינה והכוונה של שורשי העץ בהתאם לקיום תשתיות תת קרקעיות אחרות.
מערכות גידול עצים בתנאים עירוניים
בסקירה זו נציג מערכות נטיעת עצים המותאמות ליישום בערים צפופות וברחובות שבהן יש ריבוי תשתיות וסביבת תת קרקע מהודקת. למותר לציין את הצורך הגובר בהוספת צמחיה בכלל ועצים בפרט, על מנת לספק מענה לתהליכי ההתחממות הגלובלית וריבוי תכסית מבונה.
בסקירה נציג את הקושי שחווים כיום עצים וצמחים בעיר, בהיעדר תנאים נכונים לשגשוגם, נציג את הכללים לשילוב נכון של צמחיה בכלל ועצים בפרט בסביבה הקשה של רחובות העיר ובשטח הבנוי בכלל. הפתרונות שיוצגו כאן מראים כי הגברת כמות הצומח האיכותי בעיר אפשרית למרות הגידול בכמות השטח הבנוי והמרוצף. מערכות אלו, מתאימות גם לבניה של שכונות חדשות וגם לאזורים שעוברים התחדשות עירונית. נציג דגשים לתכנון מראש תוך שקלול כלל המשתנים המשפיעים, כולל הצגת כדאיות כלכלית.
עצים הם תשתית חיונית למרחב העיר
כיום, גוברת ההבנה שנוכחות עצים ברחבי השטח הבנוי והעיר בפרט, היא גורם קריטי לשמירה על איכות החיים של בני האדם. עצים מספקים צל, מפחיתים את תופעת "אי החום העירוני", מפחיתים מזהמי אוויר וכמובן גם מוסיפים יופי לרחוב ועוד תועלות רבות.
עצים מספקים את הפתרון הפשוט ביותר לרבות מהבעיות האקלימיות והסביבתיות של הערים המצטופפות והמתחממות. כיום, רבים מכירים כבר בחשיבות העצים גם בהיבט האקלימי-סביבתי של כל שכונה וגם במאזן האקלימי-אנרגטי הכולל של העיר והעולם כולו. עץ הוא הטכנולוגיה היעילה ביותר כיום לספיחה וקיבוע של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה (CO2). לערים רבות בעולם יש כיום פרויקטים לנטיעת מליוני עצים. אך לעיתים, יש קושי ביישום עקב תחרות על נפח הקרקע הזמינה והתנגשות בין צרכי העץ לתשתיות עירוניות אחרות.
כלל תועלות העצים למרחב העירוני (על פי מחקרים בתחום):
אופן שתילת העצים כיום
בתכנון העירוני המקובל כיום, עצים רבים ניטעים בתווך הקרקע המהודק של המדרכה והכביש לצד מגוון תשתיות בתת הקרקע בהן: מים, חשמל, תקשורת, ביוב ועוד. כלומר, לא נותר מקום להתפתחות שורשי העץ הזקוקים לקרקע, מים, אוויר, חומרי הזנה ונפח גידול.
במקרים אחרים נוטעים עצים בסביבה סלולה לגמרי כמו במגרשי חניה ורחבות מרוצפות על גבי תשתית מצע מהודק ("מחלוטה") שאינה מאפשרת למים, אוויר וחומרי הזנה להגיע לשורשי העץ. בורות השתילה קטנים ומכילים נפח מועט מידי של מצע זמין לצמיחה. בכך, לשורשים ולעץ אין מקום להתפתחות. עקב כך, נראה במקרים רבים עצים ברחובות הערים שאינם מתפתחים, הם "תקועים", פעמים רבות חולים והמראה הכללי שלהם עלוב. במקרים אחרים העץ אף יכול להיעקר וליפול תוך סכנה למשתמשי הדרך.
החסרונות של הפתרונות המקובלים כיום בערים בישראל
אחד מהפתרונות המקובלים לנטיעת עצים באזורים בהם יש לייצב את הקרקע, הוא שיטה שפותחה לפני כארבעים שנה בארה"ב המכונה 'אדמת מבנה'. בחלוף השנים, מחקרים מצאו כי לשיטה זו יש השפעה שאינה אופטימאלית לצמיחת העצים בגלל היעדר נפח קרקע מספק לגדילת העצים וכן עקב קשיים בביצוע נכון הדורש פיקוח צמוד ומוקפד על המבצע.
בעת נטיעה באדמת מבנה, מהדקים מתחת לבור השתילה של העץ קרקע המעורבבת בחצץ וחרסית – כ- 80% חצץ וכ-20% חרסית (ועוד כמה מוספים). לכן, בשיטות אלו נדרש לתת נפח גידול גדול מאוד (לפחות 20 קוב לעץ קטן) להתפתחות העצים. בישראל, מרחב הגידול האפקטיבי קטן יחסית, מאחר ורצועת העזר לרוב צרה והמרחק בין העצים בממוצע הוא כ- 7 מ' בלבד. כך שבפועל, שימוש באדמת מבנה נותן לכל היותר כ- 1.5 קוב של קרקע זמינה לגידול על נפח רלוונטי של כ- 7 קוב. כל אלו מביאים לכך שהעצים מתקשים לגדל בית שורשים איכותי ולכן אינם מתפתחים בהתאם. אלו ששורדים, ינצלו את נפח הקרקע הזמין להם, בדרך כלל תוך פגיעה בתשתיות סמוכות (הרמת מדרכות וכדומה). מחקרים מראים כי עצים השתולים בתאים קונסטרוקטיביים התומכים את הקרקע סביבם במרחב המרוצף, גדלים לגובה גבוה יותר ב- 37% בהשוואה לעץ השתול בתנאים המקובלים (לחץ כאן לקישור למאמר בנושא: Lai Fern Ow & Et. Al.)
היתרון של בתי גידול ייעודיים לעצים בעיר
לאחרונה, מתחדדת ההבנה אצל מקבלי החלטות כי בעת תכנון ובניה של רחוב, נדרש לתת מענה על צרכי העצים בכדי ליצור רחוב עם עצים משגשגים ומצליחים! לכאורה קיימת סתירה מובנית בין הצורך של שורשי העצים בקרקע פורה ומאווררת המאפשרת צימוח מהיר ואיכותי, לבין הדרישות ההנדסיות של הנחת תשתיות יציבות במדרכות מרוצפות להליכה. סתירה מובנית שאיתה נאלצים להתמודד מתכנני הנוף מול מהנדסי התכן. השינוי שעל מקבלי ההחלטות ומנהלי הפרוייקטים להשלים הוא שיש להתייחס לעצים כחלק מתשתית הרחוב ככל תשתית אחרת. ביצוע תשתית העצים יבוצע על ידי קבלן התשתיות ככל תשתית אחרת המבוצעת למים, תקשורת, ביוב, ניקוז וכדומה.
בתי גידול כתאי שתילה מספקים תנאים אופטימאליים הן להגנה והתפתחות שורשי העץ והן את ייצוב הקרקע ותמיכת השטח המרוצף בסביבת העץ.
איך עושים את זה?
שבעה שלבים לנטיעת עצים
בית הגידול לעצים וממדיו מותאמים לדרישות הפרויקט, הביצוע בדרך כלל על ידי קבלן התשתיות (ולא גינון)
- תכנון, אפיון מיקומי העצים, כמותם בפרויקט והזמנת יחידות בהתאם לנדרש.
- בחירת סוג עץ המותאם לסביבה, מפותח ומעוצב כיאות!
- חפירה לעומק ומידות נדרשות.
- הנחת בתי הגידול לפי תוכנית שתילה והייצוב שלהם לפי הנחיות היצרן.
- מילוי במצע שתילה איכותי לפי הנחיות אגרונום.
- המשך עבודה על פי הנחיות מהנדסי התכן כולל מילוי והידוק מצעים וסלילה
- נטיעת העצים/צמחיה במערכות, חיבור צנרת השקיה ואוורור לפי הנחיות יצרן.
חמש טעויות נפוצות של מתכנני נוף
- התחייסות לעצים שלא כחלק מתשתיות הרחוב – נדרש להתייחס לעץ כתשתית ולהקצות לו תקציב ושטח בתת הקרקע בהתאם.2.
- השוואה שגויה בין אדמת מבנה לארגז מבנה – ההשוואה הנכונה הינה בנפח הקרקע המתוכנן הזמין בפועל לשורשי העץ.
- התייחסות לבור נטיעה כאילו הוא חתך מרובע ולא כמו שבמציאות – טרפזי. הנפח בפועל קטן משמעותית בגלל הצורך בביסוס אבני הגן.
- מיקום שגוי של מערכת ההשקיה בתוך בור הנטיעה – דבר שיביא למחיצת הצנרת על ידי העץ והשורשים בעת גדילתו – על הצינור והמחלק להיות מותקנים מחוץ לבור הנטיעה.
- "תעלה המשכית" הינה מונח שגוי – אין סטנדרט לנ"ל וכל מתכנן ממציא שיטה משלו שלא באמת נבדקה לאורך זמן.
כמה זה עולה וכמה זה שווה?
עלות ישירה של ביצוע בתי גידול ייעודיים מסוג ארגזי מבנה, לא כולל עבודה וביצוע יכולה לנוע בין 2,000 ל- 2,500 ₪ למ"ק מצע זמין בפרויקט טיפוסי. יש לקחת בחשבון מכלול משתנים כמפורט.
בתי גידול ומערכות נטיעה המובאים ממפעל לכאורה מוסיפים עלויות ישירות מסויימות לעבודות הפיתוח. אולם, על מזמין העבודה לשקלל את כלל עלויות קיום העצים במרחב הבנוי ולקחת בחשבון תוך מתן תשומת לב להצלחת ושגשוג העץ מחד, ותחזוקת תשתיות רחוב מאידך, לאורך זמן. יש לשקלל עלות ראשונית וביצוע, עלויות טיפול בעץ לאורך השנים, עלויות תחזוקת תשתיות סמוכות לאורך זמן וכן בחינת התועלת מעצים מפותחים ומוצלחים במרחב הבנוי. בנוסף יש לשקלל את עלויות החלפת העצים החוזרות ונשנות בגלל אי מתן תנאים מתאימים ואי הצלחת העצים.
טבלת הערכת תועלת ועלויות נלוות שיש לקחת בחשבון לגידול עצים במרחב הבנוי בשיטות השונות*:
| ארגז מבנה | אדמת מבנה | ללא בית גידול |
עלות הקמה לקוב קרקע זמין | 2,000-2,500 ש"ח | 4,250 ש"ח | 1,000-1,500 ש"ח |
תיקון תשתיות סמוכות* | לא צפוי | מידי 5-7 שנים | מידי 3-5 שנים |
טיפול במחלות* | עץ מפותח וחזק ממעט לחלות | החל מ- 5 שנים | החלפת עץ מת מידי 3-5 שנים |
אובדן ערך מתועלת עץ בוגר* | צימוח מהיר יביא לערך מעץ בוגר וגדול | החל מ- 5-7 שנים עקב האטה בהתפתחות | אין ערך לעץ שאינו בגודל בוגר |
*הערה: מדובר במדדים מוערכים והסתברותיים שיש להוסיף ולשקלל באחוז ניכר מהעצים הניטעים בשיטה הנבדקת, כמובן שבכל שיטה יהיו גם הצלחות וכישלונות ויש גורמים רבים המשפיעים על גדילה ובריאות העץ.
חישוב העלות של עץ בעיר לא יכולה להיות מבוססת רק על מחיר הנטיעה של העץ, אלא לאחר בדיקה שהעץ מממש את מטרתו, לא ביום בו הוא ניטע, אלא לאחר מספר שנים כשהוא מגיע לבגרותו וחי עשרות ואולי מאות שנים במקומו.
לכן בבסיס השאלה על עלות–תועלת צריכה להיות העלות ומשך הזמן לקבלת עץ בוגר.
נסכם להלן את עיקרי העלויות שיש לקחת בחשבון בנטיעה וגידול עץ במרחב הבנוי:
קטגוריה | ארגז מבנה כחלק מהתשתית בחתך הרחוב | אדמות מבנה או בורות מצע ללא טיפול מיוחד |
עלות ראשונית לקוב קרקע זמין – הקמה | עלות ביצוע קוב נפח קרקע זמין כולל התקנה: 2,000-2,500 ₪ לקוב (2023 – דקל) תכנון והזמנת תאי מבנה מתאימים + עלות תאי המבנה + חפירת בורות בגודל מתאים כחלק מכלל התשתיות. | עלות ביצוע קוב נפח קרקע זמין: כולל התקנה: 850X5=4,250 ₪ * תכנון והזמנת רכיבים נדרשים + וידוא אבטחת איכות של מפרט המוצר לפי הגדרות יצרן + חפירת בורות בגודל מתאים + הידוק שתית מלא |
עלות ביצוע על ידי הקבלן | חסכון בעלות לקבלנים וחלוקת אחריות נכונה תוך גבולות ברורים העלות מבוצעת על ידי קבלן הפיתוח כחלק מחפירת כלל התשתיות בחתך הרחוב. קבלן גינון מקבל ארגז מבנה מוכן ומסודר ולא צריך לבצע שוב חפירות. בשונה מארגזי מבנה רגילים, טריטיוב מאפשר התקנה מהירה יותר, עבודה ונסיעה בשטח מרגע ההנחה והכיסוי. | פוטנציאל לעלויות ודרישת תוספות על ידי קבלנים קבלן גינון מקבל מצב נתון מקבלן פיתוח. סכנה בביצוע חפירה ונזק לתשתיות שהונחו במקרים בהם לא נותר מקום מספק לנטיעת עץ או התפשרות נפח גידול. |
עלות טיפול בעץ והשקיה בטווח הארוך | עלות נמוכה נפח ואיכות קרקע מובטחים ללא תלות בביצוע, גודל מיכל נתון, קרקע אוורירית והשקיה ממוקדת. עצים בריאים יותר. | פוטנציאל לעלויות נלוות גבוהות עץ הגדל בתנאי חסר, פגיע יותר למזיקים ומחלות. סיכוי גבוה לניוון עצים, תמותה וצורך בהחלפתם. טיפול בעצים חולים, צורך בהשקיה ודישון מרובים. |
עלות תחזוקת תשתיות סמוכות בטווח הארוך | עלות מינימלית לתחזוקה בביצוע נכון לא ניתקל בנזקים משורשי עצים | צורך בחידוש וטיפול בשיקום תשתיות שורשי עצים פוגעים בתשתיות סמוכות, חודרים לביוב, מרימים מדרכות וכבישים, סכנה מקריסת עצים ושבירת ענפים של עצים חלשים, עצים חשופים יותר למזיקים ודורשים הדברה וטיפול. |
הערכת התועלת לרחוב ולאדם | קיצור משך הזמן להתפתחות העץ והפקת תועלת מעץ בוגר ובריא עץ מפותח המעניק צל ותורם למרחב הבנוי. תועלות עקיפות רבות כפי שצוין לעיל. | משך זמן צימוח ארוך יותר עץ המתקשה להתפתח אינו תורם למרחב ורק גוזל משאבים |
* עלות ביצוע קוב אדמת מבנה לכאורה תהיה זולה יותר, אולם נפח הקרקע הזמין בקוב אדמת מבנה הוא כ- 20% בלבד. בורות שתילה הם הפתרון הזול (עלות ישירה), אולם בעלי פוטנציאל גדול לתקלות ולכשלון התפתחות העצים.